החלטה בתיק בש"פ 6443/10

לפניי בקשה חמישית לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן: חוק המעצרים), להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 22.9.10, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 1218/08 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

1.       כתב אישום מתוקן שהוגש נגד המשיב, תושב רצועת עזה, מייחס לו שורה ארוכה של עבירות נגד ביטחון המדינה, וביניהן ניסיון לרצח, סיוע לניסיון לרצח, קשירת קשר לביצוע פשע, מגע עם סוכן חוץ, עבירות נשק שונות, קשירת קשר למסירת ידיעה לאויב שעלולה להיות לו לתועלת בכדי לפגוע בביטחון המדינה, חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת ועוד. כל אלה עבירות לפי חוק העונשין, תשל"ז-1977 ולפי תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945. בתמצית ייאמר, כי על-פי הנטען בכתב האישום, בין השנים 2008-2000 היה המשיב חבר בארגוני טרור, גייס פעילים נוספים לארגונים אלה, עבר אימונים צבאיים רבים בהם למד להכין חומרי נפץ, פצצות מרגמה וטילים, היה מעורב בהעברה וסחר במטעני חבלה ובנשק וכן העביר ידיעות לאויב. עוד נטען, כי בין השנים 2006 ל-2008 נטל המשיב חלק מרכזי בתכנון והוצאה לפועל של ששה ניסיונות פיגוע נגד חיילי צה"ל באמצעות מטעני חבלה ובחלקם אף הפעיל את המטענים בעצמו. בנוסף נטען, כי במהלך שנת 2008 היה המשיב מעורב בעת ירי פצצות מרגמה לעבר ישראל ומוצבי צה"ל; כי באותה שנה הוא קשר עם אחרים קשר לירות טילים לעבר מוצבי צה"ל, ובחלק מן המקרים אף היה נוכח ומעורב בירי בעצמו. בנוסף, על-פי המיוחס לו, בין החודשים יוני עד אוגוסט 2008 תכנן המשיב להיכנס לתוך שטח מדינת ישראל והסכים לסייע בתכנון פיגוע בתוך שטחי המדינה, באמצעות דיווח אודות מקומות הומי אדם; ובחודשים ספטמבר ואוקטובר 2008 קשר עם אחר קשר לביצוע פיגוע ירי וחטיפת חייל ממוצב צה"ל.

2.       בד בבד עם הגשת כתב האישום, עתרה המשיבה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים נגדו. בהסכמת באת-כוח המשיב נעתר בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט א' ואגו) בהחלטתו מיום 21.1.2009 לבקשה, תוך שנקבע - גם כאן, בהסכמת באת-כוח המשיב - כי קיימות נגדו ראיות לכאורה וכי קמה בעניינו עילת מעצר. בהחלטה צוין, כי  המשיב רשאי לבקש עיון חוזר, בכל עת, ודיון בבקשה ייקבע לפי הצורך.

3.       מאז, נעתר בית משפט זה לארבע בקשות להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, בהסכמתו. אולם, גם בתוך פרק זמן זה לא הסתיים משפטו של המשיב, ומכאן הבקשה שלפניי, החמישית במספר, להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים. בבקשה נטען, כי חומרת המעשים המיוחסים למשיב ומשך התקופה בה ביצע אותם מעידים באופן ברור על מסוכנות גבוהה הנשקפת ממנו לביטחון אזרחי ישראל וחיילי צה"ל. המבקשת מוסיפה ומדגישה כי העובדה שהמשיב איננו תושב ישראל, לצד ההנחה שהעונש הצפוי לו במידה ויורשע עשוי להיות משמעותי, מקימים חשש ממשי מפני הימלטותו מאימת הדין אם ישוחרר ממעצר. בהמשך, סוקרת המבקשת את ההתנהלות בתיק העיקרי עד כה. לדבריה, פתיחת משפטו של המשיב התעכבה, בעיקרו של דבר, בשל בקשות דחייה שונות שהוגשו מצידו. בנוסף, הוגש בתיק כתב אישום מתוקן והוצאה  - בעיכוב - תעודת חיסיון אשר נמסרה לבאת-כוח המשיב רק בדיון שנערך ביום 30.3.2009. עיכוב נוסף בדיונים נבע מהגשתה של עתירה לגילוי ראיה חסויה על ידי באת-כוח המשיב. בהמשך, לבקשתה, נדחו דיונים נוספים בתיק לשם מיצוי משא ומתן שניהלו הצדדים  לצורך גיבושו של הסדר טיעון. בהמשך, הגישה המבקשת בקשה לגביית עדות מוקדמת של שבעה עדי תביעה שהם אסירים ומועד הדיון שנקבע לצורך זה נדחה, שוב, לבקשת באת-כוח המשיב. חרף הדחייה, באת-כוח המשיב לא התייצבה לדיון שנקבע, במהלך דיון זה, מתח בית המשפט ביקורת על התנהלות ההגנה והורה על שמיעת העדות בהעדר באת-כוח המשיב. בהמשך, הגישה באת-כוח המשיב בקשה להמצאת חומר חקירה, אולם זו נדחתה, ובהמשך נדחו דיונים שנקבעו בתיק עקב אילוצים. סיכומו של דבר, עד כה נשמעה עדותם המוקדמת של עדי התביעה שהם אסירים והתקיימה בתיק ישיבת הוכחות אחת שבמהלכה נשמעה עדותו של עד תביעה אחד. נכון לעת הזו קבועים שלושה מועדי הוכחות נוספים בין החודשים נובמבר-אוקטובר 2010 ומטיעונו של בא-כוח המבקשת לפניי עלה כי במועדים אלה צפוי ההליך להסתיים.  במהלך הדיון הובהר, כי לאחרונה הוחלף ייצוגו של המשיב. בא כוחו הנוכחי של המשיב הדגיש כי החלפת הייצוג לא תביא לעיכוב ההליכים בתיק העיקרי וביקש כי בית המשפט ידחה את בקשת המשיבה להאריך את מעצרו של המשיב. לטענתו, ההגנה עשתה כל שביכולתה על מנת לנהל את הדיון ולהגיע להסכמות עם המבקשת, ואלו לא הושגו בשל התנהלותה של המבקשת. 

4.       העובדות המתוארות בבקשה שלפניי מעוררות צורך לשוב ולהזכיר מושכלות יסוד: פרק הזמן שנקצב על-ידי המחוקק להחזקתו של נאשם בפלילים במעצר הוא תשעה חודשים. הארכת מעצרו של נאשם מעבר לתקופה זו היא החריג ולא הכלל. (ראו סעיף 61(א) לחוק המעצרים). הבקשה שלפניי היא הבקשה החמישית במספר להארכת מעצרו של המשיב, ועד עתה נשמע עד תביעה אחד בלבד, ולהשקפתי, קצב זה של ניהול ההליך איננו ראוי כלל ועיקר. העובדה היחידה המאזנת במידת-מה תמונה עגומה זו היא שחלק גדול מן העיכובים בהליך נבעו מהתנהלותה של באת-כוח המשיב, אשר עתרה פעם אחר פעם לדחייתן של ישיבות שנקבעו בהליך, ואף נמנעה מלהתייצב לאחת מהן. כמובן, שגם עם התנהלות זו לא ניתן להסכין. גורם נוסף לעיכוב היה משא ומתן להסדר טיעון, שאף הוא לא צלח. בצידם של דברים אלה, תמונת המצב הנוכחית היא כי לעת הזו קבועים בהליך שלושה מועדי הוכחות נוספים, והערכתו של בא-כוח המבקשת -שעליה בא-כוחו של המשיב לא חלק - היתה כי במהלכם יבוא אל סיומו ההליך המתנהל בעניינו של המשיב. לכך מצטרפת העובדה שהמסוכנות הנשקפת מן המשיב היא ברף הגבוה ביותר. מאופי המעשים המיוחסים לו, נסיבות ביצועם ופרק הזמן שעל פניו בוצעו מעלים בבירור כי שחרורו עשוי לסכן, סיכון של ממש, את שלום הציבור ובטחונו. לכך מתווסף החשש האינהרנטי להימלטות מן הדין נוכח כך שמדובר במי שאיננו מתגורר בתחומי מדינת ישראל (והשוו: בש"פ 7055/09 אבו עיד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 21.09.2009). (להלן: אבו עיד)). בנוסף, העבירות המיוחסות למשיב אינן כאלה המאפשרות את שחרורו של נאשם לחלופה, אלא במקרים חריגים, שעניינו של המשיב אינו נמנה עליהם. באיזון בין מכלול הנתונים העומדים על הפרק, הגעתי למסקנה כי אין מנוס מפני הארכת מעצרו של המשיב. יחד עם זאת, הנחתי וציפייתי היא, כי הן המבקשת הן בא-כוחו הנוכחי של המשיב יעשו ככל שביכולתם על מנת לקדם את ההליך, וכי בית המשפט יסייע בידם בקביעת מועדי הוכחות נוספים במועד קרוב ככל הניתן במידה ובניגוד לציפיית הצדדים - ההליך לא יגיע אל סיומו במהלך מועדי ההוכחות שנקבעו. 

          הבקשה מתקבלת, אפוא. מעצרו של המשיב יוארך בתשעים ימים החל מיום 22.9.2010 או עד למתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לפי המוקדם.

ניתנה היום, ‏י"ד תשרי תשע"א (22.9.2010).

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: